מידע למשפחות קבורה אזרחית – קבורה חילונית בישראל

קבורה אזרחית – קבורה חילונית בישראל

קבורה אזרחית

קבורה אזרחית בישראל היא בעצם כל קבורה אשר מתבצעת על פי השקפת העולם והאמונה של המנוח ובני משפחתו. קבורה אזרחית בישראל, אינה בהכרח קבורה חילונית, ויכולה לכלול מרכיבים מהקבורה האורתודוקסית, הקונסרבטיבית, החילונית וכל שילוב אחר.

מי הם הפונים לתהליך של קבורה אזרחית? ישנן כמה סיבות עיקריות בגינן יפנו אנשים להליך של קברה אזרחית
1. נפטרים יהודים אשר אינם מעוניינים להיקבר בהתאם לכל חומרות ההלכה.
2. נפטרים יהודים המעוניינים להיקבר בארון וזה אינו מתאפשר לפי "מנהג המקום" בבית העלמין האורתודוקסי הרגיל.
3. נפטרים אשר אינם נחשבים יהודים על פי ההלכה ולכן אינם יכולים להיקבר בטקס אורתודוקסי
4. נפטרים אשר שייכים לעדה דתית שאינה מוכרת בישראל.

חוק קבורה אזרחית

החוק לשירותי הקבורה ליהודים מוסדרים בחוק שירותי הדת היהודיים מ- 1971, קובע כי אדם בישראל ייקבר על פי שיוכו הדתי, רק ב- 1996 נחקק החוק: "הזכות לקבורה אזרחית חלופית" אשר הסדיר ואפשר את עניין הקבורה האזרחית בישראל. החוק קובע: כי אדם רשאי להיקבר על פי רצונו השקפת עולמו ומצפונו בקבורה אזרחית.

היכן מתאפשרת קבורה אזרחית?
קבורה אזרחית יכולה להתבצע באחת משתי האופציות שלהלן: בית קברות אזרחי או בחלקה מיוחדת אזרחית בתוך בית עלמין רגיל. החוק "הזכות לקבורה אזרחית חלופית", קובע: כי המדינה היא האחראית על הקמת בתי קברות אזרחיים ובמקביל אחראית המדינה על הקצאת שטחים, המיועדים לקבורה אזרחית, בבתי העלמין הקיימים. החלטת ממשלה משנת 2000 אף קובעת, כי בכל בית עלמין חדש יוקצה שטח לקבורה אזרחית. חלקות בבית עלמין רגיל אשר יוקצו לקבורה אזרחית, יגודרו כשטחי חלקות מיוחדות/ חלקות חריגות.

מה מצב בתי הקברות האזרחיים נכון להיום?
האחריות על הקמת בתי עלמין אזרחיים ועל הקצאת השטחים לקבורה אזרחית בבתי קברות קיימים, היא באחריות המשרד לשירותי דת. כיום יש בישראל 1251 בתי-עלמין, כ-40 מהם הם בתי עלמין אזרחיים/חלקות אזרחיות, הפרוסים ברחבי הארץ.

מי רשאי או לא ראשי לעסוק בקבורה אזרחית?
על תהליך הקבורה בפועל אמונות חברות קבורה, אשר קיבלו היתר לעשות כן מהמוסד לביטוח לאומי והמשרד לשירותי דת. רק חלק מאותן חברות רשאיות גם להתעסק בכל הקשור לקבורה אזרחית. כאשר בוחרים ללכת לתהליך של קבורה אזרחית, יש לוודא כי אכן לחברת הקבורה ישנו רישיון תקף לעסוק בקבורה אזרחית.

מי משלם על קבורה אזרחית?
המוסד לביטוח לאומי ישלם את הוצאות הקבורה והשירותים הכרוכים בכך על ידי מתן "דמי קבורה". זכאי לדמי קבורה כל מי שנפטר בישראל או תושב ישראלי (לפי הגדרות הביטוח הלאומי) אשר נפטר בחו"ל. התשלומים על שירותי הקבורה יועברו ישירות מהביטוח הלאומי לחברות הקבורה. חברות הקבורה צריכות לספק ללא תשלום נוסף : הקצאת חלקה לקבורה, טיפול בנפטר והעברתו למקום הקבורה. תשלום נוסף יגבה מאלו הרוצים להיקבר בחלקות קבר אשר הוגדרו כחריגות או מיוחדות או במקרה של שמירת מקומות בחיים.

קבורה חילונית בישראל

קבורה חילונית בישראל, היא קבורה אשר אינה נעשית על פי חוקי ההלכה האורתודוקסית או חוקי דת כלשהם לצורך העניין. לרוב, תעשה קבורה חילונית בטקס קבורה אלטרנטיבי לפי בחירתו של הנפטר או משפחתו.

למי מיועדת קבורה חילונית

קבורה חילונית מיועדת לנפטרים יהודים, אשר אינם רוצים או יכולים להיקבר על פי ההלכה בטקס אורתודוקסי, לרוב יהיו אלו אנשים אשר חיים אורח חיים חילוני ומעוניינים להיקבר על פי השקפת עולמם הזו.

מה אומר החוק בנוגע לקבורה חילונית?
עד- 1996 , החוק המסדיר את הקבורה בישראל, קבע: כי אדם יקבר לפי שיוכו הדתי לפי רישומו במשרד הפנים, חוק זה הדיר את החילונים אשר אינם רוצים להיקבר בטקס דתי. רק ב- 1996 נחקק החוק: "הזכות לקבורה אזרחית חלופית" אשר הסדיר את עניין הקבורה החילונית. החוק החדש קובע: כי אדם רשאי להיקבר על פי השקפת עולמו ומצפונו.

היכן מתאפשרת קבורה חילונית?
קבורה חילונית מתאפשרת בבתי עלמין אזרחיים או בחלקות מיוחדות אזרחיות בבתי עלמין רגילים או לתושבי הקיבוצים בבתי העלמין בקיבוצים. כיום, ישנם כ-40 בתי עלמין אזרחיים וחלקות אזרחיות בהם ניתן להיקבר אזרחית.

טקס קבורה חילוני

טקס קבורה חילוני או בשם אחר טקס קבורה אלטרנטיבי, הוא בעצם כל טקס או הליך קבורה שלא מתנהל בדבקות בהתאם לזה ההלכתי. טקס קבורה חילוני יכול לכלול כל דבר שהנפטר או משפחתו רואים לנכון בין אם כולל קריאת קדיש או המנעות מכך, ולרבות השמעת מוזיקה בטקס וקבורה בתוך ארון.

מי רשאי לעסוק בקבורה חילונית?
רשאיות לעסוק בקבורה חילונית, חברות קבורה אשר קיבלו היתר מפורש לעסוק בקבורה אזרחית ממשרד הדתות. לפני שמחליטים לפנות לתהליך של קבורה חילונית רצוי לבדוק אם לגוף שמנהל את הליך הקבורה יש רישיון תקף לעשות כן.

מי ישלם על קבורה חילונית?
לפי החוק, כל אדם שנפטר בישראל או תושב ישראלי (לפי הגדרות הביטוח הלאומי) שנפטר בחו"ל, זכאי ל"דמי קבורה" מהמוסד לביטוח לאומי, כך גם אלו הבוחרים בקבורה חילונית. דמי הקבורה יועברו ישירות מהביטוח הלאומי לחברת הקבורה הרלוונטית. דמי הקבורה כוללים: טיפול בנפטר והעברתו למקום הקבורה, הכל בהתאם לכללי הביטוח הלאומי.